חודש יוני הוא חודש הגאווה וזאת הזדמנות מצוינת לבחון את הזכויות הפנסיוניות שיש לזוגות חד מיניים במדינת ישראל, והאם קיים הבדל בזכאות או באופן המימוש בינם לבין זוגות הטרוסקסואלים שנישאו "כדת וכדין".
האם זוגות חד מיניים זכאים לקצבת שאירים מהפנסיה?
החל משנת 2008 מחוייבים כלל המעסיקים להפקיד לעובדים שלהם חיסכון פנסיוני והחל משנת 2017 נדרשים גם העצמאים להפקיד לפנסיית חובה. החיסכון הפנסיוני של מרביתנו מתנהל בקרן פנסיה מקיפה הכוללת באופן מובנה גם כיסויים ביטוחיים למקרה נכות ופטירה חו"ח.
כמו כל כיסוי ביטוחי גם עבור הכיסוי הביטוחי המקנה קצבת שאירים, אנחנו משלמים מידי חודש פרמיה חודשית, שנגבית מתוך ההפקדה החודשית לחיסכון הפנסיוני. הפרמיה מבוססת על פרמטרים כמו גיל ומין וכמובן שהיא אינה מושפעת מהעדפה או נטיה מינית ומכאן עולה השאלה האם השוויון בעלות הפרמיה מביא עימו גם שוויון במימוש הזכות. קבלו ספוילר: הוא לא…
קצבת שאירים בקרן פנסיה
קצבת שאירים מקנה לשאירי המבוטח בקרן פנסיה (המכונה "עמית") קצבת שאירים במקרה של פטירה בטרם עת. הקצבה משולמת לילדים עד גיל 21 ולבן\בת הזוג לכל ימי חייהם.
קרן פנסיה מנוהלת על ידי תקנון אחיד ו"אלמן" או "בן\בת זוג" מוגדרים בתקנון כאחד מאלה:
- מי שהיה נשוי לעמית, וגר עימו טרם פטירתו;
- מי שהוכר כ"ידוע בציבור" של העמית על ידי החלטה של ערכאה שיפוטית מוסמכת או על ידי המוסד לביטוח לאומי וגם:
- התגורר עם העמית לפחות שנה עד מועד הפטירה
- או שהתגורר עימו בתקופה קצרה משנה ובלבד שנולד להם ילד משותף.
מההגדרות לזכאות, עולה שכל בן\בת זוג זכאים בהתקיים התנאים לקצבת שאירים, וההבדל הגדול בין זוגות חד מיניים לזוגות שנישאו "כדת וכדין" מתבטא באופן הוכחת הזכאות.
זוגות הנשואים "כדת וכדין" רשומים כך במשרד הפנים. קרנות הפנסיה וחברות הביטוח שואבות את הנתונים ממשרד הפנים והמרשם שלהן מתעדכן בהתאם לסטטוס במשרד הפנים. לכן, אלמן או אלמנה הרשומים במשרד הפנים, יוכלו לממש את זכותם לקצבת שאירים בקלות יחסית. במרבית המקרים הם לא ידרשו להוכיח דבר ועצם העובדה שהם רשומים במרשם הפנים כנשואים לעמית שנפטר מספיקה כדי שיוכלו להגיש תביעה לקצבת שאירים ולהתחיל לקבל במהרה את התשלום החודשי.
זוגות חד מיניים ידרשו ליותר מאמץ. בשלב ראשון, עליהם לפנות לערכאה שיפוטית מוסמכת ולבקש שיכירו בהם כ"ידועים בציבור" של הנפטר. לצורך כך הם ידרשו להציג שלל אסמכתאות והוכחות שיעידו על מגורים משותפים ומשק בית משותף, אלא אם יש להם ילד משותף. חלק מהמקומות יסתפקו גם בהחלטה של המוסד לביטוח לאומי המכירה באלמן\אלמנה כידוע בציבור של הנפטר.
לאחר קבלת ההחלטה הפורמלית, ניתן יהיה להגיש תביעה לקבלת קצבת שאירים מקרן הפנסיה וגם אז ייתכן שהקרן תבקש מסמכים נוספים להוכחת קיומו של משק בית משותף או מגורים משותפים משום שהחלטה של ערכאה שיפוטית מוסמכת לבדה עדיין אינה מספיקה לקצבת שאירים מקרן פנסיה ונדרשת גם הוכחת קיומו של של "משק בית משותף". רק לאחר סיומם של כל השלבים הללו, ניתן יהיה להמשיך ולטפל בתביעה.
מהן ההשלכות של ההבדלים בתהליך הגשת התביעה בין זוגות חד מיניים לזוגות שנישאו "כדת וכדין"
ההשלכה העיקרית מתייחסת לאלמנט הזמן. בעוד שזוגות שנישאו "כדת וכדין" יכולים להגיש תביעה לקבלת קצבת שאירים בקלות, ולהתחיל לקבל את הקצבה כבר באותו החודש שבו נפטר העמית, עבור זוגות חד מיניים שנדרשים להוכיח את הסטטוס שלהם כ"ידועים בציבור" ובהמשך להוכיח קיומו של "משק בית משותף" עשוי התהליך לארוך מספר חודשים. אמנם לכשתוכר זכאותם הקצבה תשולם באופן רטרואקטיבי, אבל בתקופה שבה התביעה עדיין מתבררת, נותרים בני\בנות הזוג ללא הכנסה\קצבה מצד העמית שנפטר.
השלכה חשובה נוספת מתייחסת לסיכון שבעוד הזכויות של בן\בת הזוג מתבררות, יגיע יורש\מוטב וימשוך בינתיים את הכספים, מה שלא יכול לקרות במקרה של זוגות הנשואים "כדת וכדין". הזכאות לכספים שנצברו בקרן פנסיה של עמית שאין לו שאירים, עוברת ליורשים\מוטבים שלו שזכאים למשוך את מלוא הכספים הללו. במקרה של עמית שרשום כנשוי, גם אם יגיע יורש עם צו ירושה או צו קיום צוואה, לא יתנו לו למשוך את הכספים משום שהעמית רשום כ"נשוי" ולפי המרשם, קיימים שאירים הזכאים לקצבת שאירים. אולם במצב ההפוך שבו עמית לא רשום כנשוי ולא רשומים על שמו ילדים, יורש או מוטב יוכל בינתיים למשוך את הכספים ועשוי להיווצר מצב שבו עד שבן\בת הזוג יסיימו את ההליכים לקבלת החלטה על כך שהם "ידועים בציבור", היורש או המוטב משך בינתיים את הכספים, ובן\בת הזוג לא יוכלו יותר לתבוע קצבת שאירים.
מוזמנים לשמוע עוד בפינת הפנסיה שלי במגזין "סוגרים חשבון" שעסק החודש בנושא זה:
זכויות זוגות חד מיניים בביטוחי מנהלים
בביטוחי מנהלים המצב פשוט יותר מאשר בקרן פנסיה משום שבעוד שקרן פנסיה מנוהלת על ידי תקנון אחיד שקובע בה את היררכית הזכאויות, בביטוחי מנהלים המבוטח הוא זה שמגדיר מראש בפוליסה שלו מי יהיה זכאי אחרי פטירתו לכספים או לקצבה, ואין כל השפעה לנטיה או העדפה מינית כזו או אחרת.
הגדרת המוטבים על ידי המבוטח נעשית במעמד פתיחת הפוליסה וככל שחלים שינויים בסטטוס המשפחתי שלו במהלך השנים כמו בן\בת זוג וילדים, עליו לעדכן זאת בפוליסה על מנת שיהיו זכאים לאחר פטירתו.
שנמשיך את הרומן?
אם החכמת, למדת ואול (רחמנא ליצלן) אפילו נהנית לקרוא,
אשמח לראות אותך גם ברשימת הדיוור של "פנסיה בסטילטו" עוד קצת למטה בחלונית ההרשמה.
2 תגובות
תודה על הפוסט המעניין הזה, רלוונטי לי מאד. מעבירה לחברים 🌈
שמחה לעזור. ומקווה שיום אחד ולא רחוק, גם פה יהיה שינוי.