בעקבות משבר הקורונה, מצאו את עצמם מאות אלפי עובדים ללא עבודה ומאות אלפי עצמאים סובלים מירידה קשה בהכנסות. בתור עצמאית שבעצמה נפגעה קשה מהמצב (אבל זה כבר נושא לפוסט מסוג אחר…), אני הראשונה להודות בזה שהמצב הנוכחי הוא מצב חסר תקדים ותקופות חסרות תקדים דורשות צעדים חסרי תקדים וזה בדיוק מה שקרה השבוע כשהוחלט להאריך את תקופת ארכת הביטוח בקרנות הפנסיה וביטוחי מנהלים מחמישה חודשים ל-12 עשר חודשים.
אז מה המשמעות של הצעד? הנה כל מה שצריך לדעת על הנושא.
הארכת ארכת הביטוח מחמישה חודשים ל-12 חודשים - הנה מה שצריך לדעת
מהי ארכת ביטוח
בקרנות פנסיה מקיפות, אנחנו נהנים בנוסף מהקצבה בגיל הפנסיה גם מכיסוי ביטוחי מפני אבדן כושר עבודה ופטירה חס וחלילה. כדי שהכיסויים האלה יהיו בתוקף, בדומה לכל סוג ביטוח אחר, נדרש תשלום של פרמיית ביטוח כתנאי לכיסוי. פרמיית הביטוח הזאת נגבית באופן אוטומטי מידי חודש מתוך ההפקדה החודשית שלנו לקרן.
אלא שיש בחיים תקופות שבהן מסיבות כאלה ואחרות, לא מתבצעות הפקדות לחשבון שלנו כמו למשל בתקופת מעבר בין עבודות, הארכת חופשת לידה מעבר למועדים שבהם זכאיות הנשים להפקדות, חל"ת וכיו"ב. על מנת שהביטוח שלנו לא יפגע בתקופות כאלה, נקבע בתקנוני קרנות הפנסיה מנגנון "ארכת הביטוח" שקבע תקופה של חמישה חודשים ממועד ההפקדה האחרונה שבה למרות שאין הפקדות לחשבון, נשמר הכיסוי הביטוחי ופרמיית הביטוח נגבית כל חודש מהצבירה שלנו בחשבון במקום מההפקדה.
מי שנמצא בתקופת "ארכת ביטוח" ויודע שבסיומה עדין לא יחודשו ההפקדות לחשבון, נדרש לעשות פעולות יזומות מצידו כדי לשמור על הכיסויים הביטוחיים על דרך של עריכת הסדר ריסק (הסדר שבו לא מפקידים הפקדות מלאות לחשבון אלא משלמים רק את פרמיית הביטוח) או על דרך של ביצוע הפקדות במעמד עצמאי.
מה המשמעות של הארכת תקופת ארכת הביטוח מחמישה חודשים ל-12 חודשים?
עד כה עמדה תקופת ארכת הביטוח על חמישה חודשים. החודש, חתם שר האוצר ישראל כץ על הוראת שעה המאריכה את תקופת ארכת הביטוח לתקופה בת שניים עשר חודשים. המשמעות היא, שכל מי שנפסיקו לו ההפקדות החודשיות לקרן הפנסיה, נהנה משמירה אוטומטית של כל הכיסויים הביטוחיים שלו במהלך תקופה זו מבלי שהוא נדרש לפעול באופן אקטיבי, ופרמיית הביטוח תגבה כל חודש מהצבירה שלו.
אולם עם סיום תקופת שניים עשר החודשים האחריות היא שלנו לפנות לקרן הפנסיה ולדאוג לשמר את הכיסויים הביטוחיים בין אם על דרך של עריכת הסדר ריסק (תשלומים של פרמיית הביטוח בלבד בלי תשלומים להגדלת הצבירה בחשבון בקרן) ובין אם על ידי הפקדה לקרן הפנסיה על ידי מעסיק או באופן עצמאי.
על אף שלא מדובר בהטבה כספית כלפי מי שנמצאים בסיטואציה כלכלית לא פשוטה, יש כאן הקלה למי שכרגע לא עובד ובתור מי שעבדה למעלה מעשור במחלקה המשפטית של קרן הפנסיה הגדולה ביותר אני יכולה לומר שמנסיוני, בתקופות קשות כל כך, לא תמיד אנחנו פנויים לטפל בכל מה שצריך לטפל כי לרוב הקושי הכלכלי היומיומי תובע את כל תשומת ליבנו ולכן למרות שלא מדובר בהטבה כספית, כן יש לה משמעות ביחס לעתיד, כי אין לי ספק שמבוטחים רבים שהיו מאבדים את הכיסוי הביטוחי שלהם מחוסר תשומת לב, ימשיכו כעת להנות ממנו וכך לא יפגעו בעתיד אם יצטרכו להגיש תביעה לנכות.
מה לגבי מי שממשיך לעבוד, אבל חווה ירידה משמעותית בהכנסה ובגובה ההפקדה לקרן הפנסיה?
עבור שכירים, גובה ההפקדה החודשית לקרן הפנסיה היא נגזרת של גובה המשכורת והיא משפיעה גם על גובה פנסיית הנכות או השאירים הצפויה. עצמאים לעומת זאת, יכולים עקרונית להפקיד כמה שהם יכולים (עד גובה התקרה) ללא תלות בגובה ההכנסות שלהם.
בתקופה זו, יש עשרות אלפי עובדים, שממשיכים לעבוד אבל חווים ירידה בהכנסות. שכיר שמשכורתו הופחתה, מפסיד מייד פעמיים משום שבאותו הרגע, מופחתת גם ההפקדה שלו לקרן הפנסיה. הוראת השעה מתייחסת גם לענין זה, ועובד ששכרו הופחת בשיעור של לפחות 20% (וכפועל יוצא גם ההפקדה לקרן), יכול לערוך הסדר ריסק עבור החלק שהופחת, וכך במקרה שיצטרך לתבוע קצת נכות או חס וחלילה שאיריו ידרשו לתבוע קצבת שאירים, תחושב הקצבה לפי המשכורת שהייתה לו לפני הירידה בהכנסה.
כדי לערוך את הסדר הריסק ביחס לחלק שהופחת, יש לפנות באופן יזום לקרן הפנסיה בתוך שלושה חודשים ממועד ההפחתה.
הכיסוי הביטוחי בביטוחי מנהלים
הוראת השעה מתייחסת לא רק לכיסוי ביטוחי בקרנות הפנסיה המקיפות אלא גם לכיסויים הביטוחיים במרבית סוגי ביטוחי המנהלים (על ההבדל בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים אפשר לקרוא כאן). גם כאן קבעה הוראת השעה כי בכל מקרה של הפסקת ההפקדות, ישמרו הזכויות של המבוטח למשך תקופה בת 12 חודשים ובדומה לקרן הפנסיה, גם כאן תגבה פרמיית הביטוח מתוך הצבירה בפוליסה.
עובדים ששכרם הופחת בשיעור של לפחות 20%, רשאים גם בפוליסת ביטוח לערוך הסדר ריסק ביחס לחלק שהופחת.
מה קורה למי שלא ממשיך להפקיד גם אחרי שחלפו 12 חודשים?
אם הפסיקו ההפקדות לחשבון, במשך 12 חודשים העובד לא צריך לעשות שום פעולה. אמנם הצבירה בחשבון אינה גדלה אבל הכיסויים הביטוחיים שלו נשמרים ופרמיות הביטוח נגבות מידי חודש מהצבירה שלו.
לקראת סיום התקופה, העובד צריך לפנות לקרן הפנסיה ולדאוג לשמור על הכיסויים שלו על ידי הסדר ריסק שבו הוא ימשיך לשלם רק פרמיות ביטוח, או להתחיל להפקיד בעצמו הפקדות מלאות לחשבון. הסדר ריסק מוגבל לסך הכל 24 חודשים ולכן אם חלפו 12 חודשי ארכת הביטוח, יוכל העובד לערוך הסדר ריסק לעוד 12 חודשים נוספים ואח"כ הוא יהיה חייב לבצע הפקדות כדי לשמור על הזכויות.
אם חלפו 12 חודשי ארכת הביטוח מבלי שהעובד פעל לשמירה על המשך הזכויות שלו, יקרו כמה דברים:
- הכיסוי הביטוחי שלו לאובדן כושר עבודה יפסק באופן מיידי ולכן במידה ויקרה לו אירוע נכות שהמועד שלו הוא אחרי 12 החודשים, הוא לא יהיה זכאי לקצבת נכות.
- הכיסוי הביטוחי שלו בביטוח שאירים יפגע באופן משמעותי ואם חו"ח הוא ילך לעולמו לאחר שמסתיימת ארכת הביטוח, השאירים שלו יהיו זכאים לקצבת שאירים נמוכה בהרבה מזו שהיו מקבלים אם הביטוח היה נמשך.
- כשהוא ירצה לחזור ולהפקיד בהמשך לקרן הפנסיה, הוא ידרש למלא הצהרת בריאות וקרן הפנסיה עשויה להחליט לדחות אותו או לקבל אותו בתנאים מגבילים.
- תקופת האכשרה (כל מי שהצטרף לקרן הפנסיה כשהוא סובל ממחלה או מום קיימים, צריך להמתין 60 חודשי חברות רציפה לפני שהוא זכאי לקצבת נכות שנובעת מאותה מחלה או מום. רלוונטי רק למי שמצטרף כשהוא כבר חולה או סובל ממום כלשהו) שלו תתחיל להספר מההתחלה.
מה קורה לעובד שחווה ירידה גדולה בהכנסה ולא ערך הסדר ריסק על החלק שהופחת?
קצבת הנכות וקצבת השאירים מחושבות על בסיס גובה ההפקדה החודשית. לכן ירידה בגובה ההפקדה לחשבון כתוצאה מירידה בשכר, בהכרח מובילה גם לקצת נכות או שאירים שהיא נמוכה יותר. עובד שלא עורך הסדר ריסק עבור החלק של השכר שהופחת, יסבול מקצבאות נכות ושאירים נמוכות יותר.
בנוסף, כאשר בהמשך חלה עליה גבוהה בשכר, קרן הפנסיה רשאית לדרוש מהמבוטח למלא הצהרת בריאות רק ביחס להפרש בין המשכורת הגבוהה החדשה למשכורת הקודמת, ולפי הצהרת הבריאות היא רשאית להחליט שלא לאפשר את הגדלת ההפקדה או לאפשר אותה בתנאים מגבילים.
בנוסף, במקרה של ירידה בשכר ולאחריה עליה, יהיה ההפרש שבין המשכורת החדשה הגבוהה יותר לבין המשכורת הקודמת שהייתה בתקופת ההפחתה כפוף גם הוא לתקופת אכשרה.
דוגמה:
רונית הרוויחה משכורת של 10,000 ש"ח שמזכה אותה במקרה של נכות בקצבה של 7,500 ש"ח.
שכרה הופחת ל-7,000 ש"ח שמזכים בקצבת נכות של 5,250 ש"ח.
לאחר שנה, הועלה שכרה של רונית חזרה ל-10,000 ש"ח. כעת, רונית עשויה להדרש למלא הצהרת בריאות ביחס ל-3,000 ש"ח הנוספים וקרן הפנסיה רשאית שלא לקבל את ההגדלה והיא תוכל להמשיך להפקיד רק עבור ה-7,000 ש"ח.
בנוסף, גם אם הקרן תקבל את ההגדלה, אותם 3,000 ש"ח כפופים לצבירת תקופת אכשרה חדשה ואם רונית סובלת ממחלה כרונית כלשהי שתוביל לאובדן כושר עבודה, עליה לצבור 60 חודשי חברות רציפה לאחר העליה ל-10,000 ש"ח כדי להנות מקצבת הנכות הגבוהה של 7,500 ש"ח ולא 5,250 ש"ח.
לסיכום...
אין ספק שהתקופה הזאת רחוקה מלהיות פשוטה. בתור עצמאית שנפגעה אנושות כלכלית, אין מזדהה גדולה ממני.
מה שעוזר לי להעביר את הימים הלא פשוטים האלה הם כוס יין אדום (ובהצלחה לכבד שלי….).
שנמשיך את הרומן בינינו?
רוצה להמשיך ולקרוא גם את הפוסטים הבאים, ולגלות שעולם החיסכון הפנסיוני יכול להיות קצת יותר צבעוני ממה שחשבת?
עוד קצת למטה נמצאת חלונית ההרשמה לקבלת הדיוורים ממני.
ואם יש שאלות, מענות או תהיות קיומיות אשמח לשמוע כאן למטה בתגובות ואשמח גם לפרגון קטן של "לייק" בעמוד הפייסבוק של "פנסיה בסטילטו".
2 תגובות
איי איי איי אם רק היה לי ביטוח מנהלים 🙂
ומה לגבי קרן פנסיה?