כספי פיצויים לעובד שהתפטר – מתי המעסיק זכאי לקבל ומתי העובד

החוק החדש שיחרר את חברות הביטוח מהצורך לדרוש מכתבים כאלה מהמעסיק כתנאי לשחרור הכספים והוא חילק את התקופה שממועד הפסקת העבודה לשתי תקופות: ארבעה חודשים ראשונים שלאחר סיום העבודה (נקרא לה לשם הנוחות "התקופה הראשונה") ומהחודש החמישי ואילך (שלה נקרא "התקופה השניה"). 

התקופה הראשונה (ארבעת החודשים שממועד סיום העבודה) – אם המעסיק רוצה למנוע מהעובד לקבל את הבעלות על כספי רכיב הפיצויים שלו, הוא יכול לעשות את זה במהלך התקופה הזאת. וכדי לעשות את זה, הוא לא יכול להסתפק במכתב לחברת הביטוח אלא חייב להראות שקיים הליך משפטי בבית הדין שמתייחס לכספים האלו ולשלוח לחברת הביטוח פסק דין של בית הדין שמצהיר שהעובד לא זכאי לכספים האלה הוא הוכחה כלשהי שהוא התחיל בהליכים בבית הדין לעבודה שעדיין לא הסתיימו. מקרה נוסף שבו העובד לא יהיה זכאי לכספי רכיב הפיצויים הוא במקרה שבו העובד והמעביד חותמים יחד בהסכמה על מסמך שמצהיר כי בהתאם להסכם או לדין כספי רכיב הפיצויים במקרה הזה יוחזרו למעסיק. 

חשוב להבין שזה לא אומר שעובד לא יכול למשוך כספים גם בתקופה הראשונה אלא שבמקרה כזה, הוא עדיין יצטרך את מכתב השחרור מהמעסיק שאומר לחברת הביטוח שהעובד זכאי לכספים האלו. 

התקופה השניה (אחרי שחלפו ארבעה חודשים) – אם חלפו ארבעה חודשים והמעסיק לא העביר אסמכתא להליך משפטי בנוגע לכספים האלה ולא הוגש מכתב שחתום על ידי העובד ומהעביד שקובע כי הכספים שייכים למעביד, יכול העובד למשוך את הכספים בלי שנדרש ממנו "מכתב השחרור" מהמעסיק. 

המעסיק יכול להעביר את האסמכתא על פתיחת הליך משפטי או מכתב חתום על ידי העובד ומהעביד גם בתקופה השניה, והם יובילו לחסימת החשבון ממשיכת כספי רכיב הפיצויים רק אם בינתיים העובד לא משך אותם כבר. לכן אם אתם יודעים שלפי ההסכם הכספים שייכים למעסיק אבל בינתיים עברו 4 חודשים, העצה שלי היא למשוך את הכסף מהר ולברוח למדינה רחוקה שאין לה הסכם הסגרה עם ישראל. רק אומרת ;-).

החוק למעשה העביר את מלוא האחריות למעסיק ולכן אם המעסיק העביר באיחור את פסק הדין או המכתב לחברת הביטוח (כלומר, אחרי שחלפו ארבעה חודשים) ובינתיים העובד משך את הכסף, חברת הביטוח פטורה מאחריות והמעסיק יצטרך לרדוף בעצמו אחרי העובד.