הילה-בן-חנוך-לוי

קצת עלי

אני הילה (נעים להכיר) ואת השנים האחרונות אני מבלה בלנהל צוות באחת החברות הגדולות במשק בתחום הפנסיה והגמל ובזמני הנוסף וה(לא)פנוי אני מבלה בלכתוב ולצלם אופנה.

אחרי שנים של תגובות מופתעות וגבות מורמות למשמע תשובתי הארוכה לשאלה: "במה את עוסקת?", החלטתי לתרום את תרומתי הצנועה למאבק בזריקות הבוטוקוס ולרתום את האחד (הכתיבה הקלילה והמהנה שמאפיינת את בלוג האופנה שלי) לטובת השני – עולם הפנסיה שנחשד שלא בצדק כמשעמם, ולצבוע במחי מקלדת את העולם האפור של הפנסיה לורוד מנצנץ עם עדיפות לפייטים

מעוניינת להיות הראשונה שמקבלת עדכונים, הזמנות והטבות? הרשמי:

פוסטים אחרונים

פיצויים לעובד(ת) שהתפטר(ה) ואיך מחשבים פיצויי פיטורין

 

אחת השאלות הגדולות ששואלת את עצמה כמעט כל עובדת שכירה היא מה הזכויות שלה בכל הנוגע לפיצויי פיטורין במקרה שהיא מפוטרת ולא פחות חשוב מזה, מהן הזכויות שלה במקרה שהיא מתפטרת והאם יש בכלל זכאות לפיצויי פיטורין במקרה כזה ואיך מחשבים פיצויי פיטורין.

בגלל שזה נושא שאני נשאלת לגביו לא מעט וגם אני בעברי נכוותי ממנו בגלל היעדר המשאב החשוב ביותר (אחרי בעל/אבא עשיר) – ידע, החלטתי שהגיעה העת לבחון גם את הנושא הזה ולתת הסבר ותשובות על נושא הפיצויים לעובד שהתפטר (הכוונה לפיצויי פיטורין לעובד שהתפטר מכוח חוק פיצויי פיטורין ולא פיצוי על עגמת נפש למשל), מתי יש בכלל זכאות לפיצויי פיטורין, מהן זכויות עובדת שהתפטרה ולא פוטרה, איך מחשבים פיצויי פיטורין והאם יש הבדל בין חישוב פיצויי פיטורין לעובד שפוטר לבין עובד שהתפטר.

 

מה בכלל מקור הזכאות לפיצויי פיטורין

החוק שקובע את הזכות לפיצויי פיטורים בסוף תקופת עבודה של עובד שכיר הוא חוק פיצויי פיטורים שקובע בבסיסו כי עובד שפוטר, זכאי לפיצויי פיטורים המחושבים לפי מכפלת השכר האחרון כפול מספר שנות העבודה.

חישוב פיצויי פיטורין בדוגמא מספרית: אם הרווחתי 7,000 ש"ח בחודש שבו פוטרתי, ועבדתי 5 שנים, המעסיק יהיה חייב לשלם לי 7,000 כפול 5:

7,000 ש"ח * 5 שנים = פיצויי פיטורין של עובד שפוטר

הנוסחה הזו מבטאת רק חישוב פיצויים לעובד שפוטר ולא למי שהתפטר

אלא שחוק פיצויי פיטורים מאפשר למעסיק שלא להזדקק לחישוב פיצויי פיטורין לפי הנוסחה הזאת ובמקום זאת, להסתמך על ההפקדות החודשיות לרכיב הפיצויים לקרן הפנסיה (בשיעור 6% או בשיעור 8.33%). האפשרות הזו מצוינת בסעיף 14 לחוק שהפך לסוג של מיתוס בקרב העובדים שדואגים להכליל אותו בהסכם העבודה שלהם גם אם הם לא ממש מבינים מה בדיוק הוא אומר…

מי אתה סעיף 14 ואיך אתה משפיע על חישוב פיצויי הפיטורין?

אמרנו שהכלל לחישוב פיצויי פיטורין במקרה של עובד שפוטר הוא משכורת אחרונה כפול שנות העבודה.

סעיף 14 הוא בעצם החריג לכלל הזה והוא קובע כי אפשר לקבוע במסגרת הסכמי העבודה (אישיים או קיבוציים) או צווי הרחבה שחלים על היחסים שבין העובד למעביד, שהכספים שהמעסיק מפקיד לרכיב הפיצויים בקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים יבואו במקום החישוב של שכר אחרון כפול שנות העבודה.

 

מה המשמעות של סעיף 14 ואיך זה משפיע על חישוב פיצויי הפיטורין גם לעובד שהתפטר

למנגנון חישוב פיצויי הפיטורין שנקבע בסעיף 14 יש שתי השלכות:

  1. הסכום לו זכאי העובד כפיצויי פיטורים;
  2. הרחבת קשת המקרים בהם זכאי העובד לקבל את פיצויי הפיטורים.

 

גובה הסכום – איך מחשבים פיצויי פיטורין לפי סעיף 14

הכלל הרגיל לפי החוק, הוא כי יש לשלם לעובד שפוטר משכורת אחרונה כפול מספר שנות העבודה. ואילו לפי סעיף 14, זכאי העובד בסוף תקופת העבודה לכל מה שנצבר בקופה מההפקדות שביצע המעסיק מידי חודש.

 

מה המשמעות של  חישוב פיצויי הפיטורין לפי סעיף 14?

ההנחה שעומדת בבסיס חוק פיצויי פיטורים היא כי ככל שהותק שלנו עולה, כך עולה גם המשכורת ולכן תחת ההנחה הזו, פיצויי פיטורין שמחושבים לפי המשכורת האחרונה אמורים להיות גבוהים יותר מכאלה שחושבו מידי חודש במהלך השנים גם כאשר המשכורת שלנו הייתה נמוכה יותר.

 

האם ההנחה הזו נכונה?

ככלל כנראה שמדובר בהנחה שהיא נכונה, אולם היא לא מביאה בחשבון 2 גורמים:

  1. לפעמים כתוצאה מכל מיני סיבות עם השנים ההכנסה שלנו דווקא יורדת. בין אם כי ירדנו באחוז המשרה, מיתון או אינספור דוגמאות אחרות. במצב שכזה, ברור כי חישוב פיצויים לפי המשכורת האחרונה לא ייטיב איתנו.
  2. תשואות – אלברט אינשטיין הגדיר את "הריבית דריבית" בתור הפלא השמיני, ומי אנחנו שנתווכח עם האיש והפאות. כאשר מעסיק מפקיד לנו מידי חודש לחיסכון פנסיוני הכספים הללו מושקעים בשוק ההון. אם התשואות מספיק גבוהות, בסוף הדרך החיסכון שלנו יכול בהחלט להיות גבוה יותר מאשר האלטרנטיבה של חישוב משכורת אחרונה כפול שנות העבודה.

 

הרחבת קשת המקרים בהם זכאי העובד לפיצויי פיטורים

הרכיב הזה הוא בעצם החידוש האמיתי במנגנון הזה משום שהוא יוצר גם זכויות לעובד שהתפטר ולא רק למי שפוטר.

החידוש הזה קשור לסעיף אחר לחוק פיצויי פיטורים – סעיף 26 שקובע שכספים שהופקדו לפי סעיף 14, לא ניתן להחזיר למעסיק, אלא אם קבעו אחרת בהסכם באופן מפורש. הסעיף הזה (סעיף 26) שמנוסח באופן שמאתגר אפילו מדריכי פסיכומטרי הוא זה שיצר את המהפכה האמיתית כי המשמעות היא מעתה שברירת המחדל היא, שאנחנו זכאיות לפיצויי הפיטורין שהפקיד לנו המעסיק בין אם פוטרנו ובין אם התפטרנו.

המקרה היחיד שבו שוללים את זכותנו לפיצויי הפיטורין במקרה שאנחנו התפטרנו הוא אם בהסכם העבודה כתוב באופן מפורש שבמקרה שבו אנחנו מתפטרות, אנחנו מאבדות את הזכאות לפיצויי פיטורין וכל מה שנצבר לנו בחיסכון ברכיב הזה חוזר למעסיק.

 

האם יש מקרים שבהם ההתפטרות שלנו תיחשב כפיטורין?

בהחלט. חוק פיצויי פיטורים מונה קשת של מקרים שבהם התפטרות שלנו תיחשב כפיטורין לכל דבר ובמקרה כזה יש לנו זכאות לפיצויי פיטורין גם אם בהסכם שלנו כתוב שאין זכות לקבל פיצויי פיטורין של עובד שמתפטר בעצמו.

אחד המקרים למשל שהחוק מכיר בהם הוא פיצויי פיטורין עקב מעבר דירה (החוק מגדיר מרחק בקילומטרים ולכן אם מדובר במעבר באותה עיר לרוב של לא ייחשב) או התפטרות לצורך טיפול בילד וכיו"ב.

 

האם אנחנו רוצות שיהיה לנו סעיף 14 בהסכם העבודה?

לפני עשר שנים עברתי בהצלחה את בחינות לשכת עורכי הדין והתחלתי לעבוד באחד המשרדים הגדולים בארץ. באותם ימים עדיין לא הייתה חובת הפרשה לפנסיית חובה ומעסיקים שהציעו לעובדים הסדרים פנסיוניים נחשבו "מעסיקים מפרגנים". בהיותי תמימה, נאיבית, חסרת נסיון וחסרת הבנה בכל הנושא הזה (מי מזדהה??), חתמתי מבלי להבין כלום על הסכם העבודה שלי שהיה בו סעיף שציין מפורשות כי אם אני עוזבת מיוזמתי, כספי הפיצויים שהופרשו לי לביטוח המנהלים (שעליו כמובן שילמתי דמי ניהול מופקעים) יוחזרו למעסיק. באותם ימים לא כל כך רחוקים, הייתה זו הנורמה ומי שהיה תמים ונאיבי כמוני לא ידע שאפשר אחרת, בדיוק כמו שלא ידעתי ששוחטים אותי בדמי הניהול של פוליסת ביטוח המנהלים שעשו לי.

מאז השתנו פני הדברים, ומה שהיה בעבר החריג (כלומר זכות לפיצויי פיטורין לעובד שהתפטר ולא רק למי שפוטר) הפך עם השנים והרבה בזכות (או בגלל, תלוי באיזה מהצדדים אתן נמצאות ;-) ) צו הרבה לפנסיית חובה, וכך הפך סעיף 14 לנורמה הכמעט שלטת בשוק ואין היום מעסיק שלא מבצע הפקדות לרכיב כספי הפיצויים עבורנו.

כמו הרבה דברים בחיים, גם התשובה לשאלה "האם זה משתלם" אינה יכולה להיות מוחלטת כי כל אחת מאיתנו יכולה למצוא את עצמה פעם בצד של המפוטרת, פעם בצד של המתפטרת, ופעם בצד של המפטרת.

אין ספק שבמרבית המקרים מי שמפוטרת כנראה הייתה מקבלת פיצויי פיטורים בסכום גבוה יותר אלמלא סעיף 14 כי חישוב פיצויי הפיטורין של עובד שפוטר ללא סעיף 14 מתבסס על המשכורת האחרונה כפול שנות העבודה. אבל בניגוד לעולם שבו חיו הורינו, שבו מעבר בין עבודות מרצון (כלומר, התפטרות) לא היה שכיח, בעולמנו של היום, סביר להניח שנעזוב מיוזמתנו יותר מקומות עבודה מאשר יעזיבו אותנו. בתוך סטטיסטיקה שכזאת, אין ספק שעדיף לנו עולם שבו יש גם זכאות לפיצויי פיטורין לעובד שהתפטר במחיר של סכום נמוך יותר.

יתרון נוסף שקיים בעיני לסעיף 14 הוא העובדה שהכספים האלו הם חלק בלתי ניפרד מהחיסכון שלנו לפנסיה (לפחות שליש אם לא יותר) ומרגע שמפקידים לנו אותם לחשבון הם מגדילים לנו את החיסכון לפנסיה שלנו וגם צוברים תשואה, ותשואה כמו שיודעות קוראות הבלוג האדוקות היא החיים (ביחד עם שוקולד וחולצת פיאטים)!

לעומת זאת, אם לא מפקידים לנו כספים לרכיב הפיצויים אלא רק משלמים לנו בסוף התקופה את כספי רכיב הפיצויים, החיסכון הפנסיוני שלנו יהיה הרבה הרבה יותר קטן.

החיסרון הפסיכולוגי של סעיף 14 טמון בעיני דווקא בקלות שאנחנו מקבלות את הכספים הללו בסיום עבודה ועשויות למשוך אותם עם מעבר בין עבודות לא בגלל שאנחנו צריכות לשלם משכנתא או רעבות ללחם (או פריכית), אלא כי זאת נראית לנו הזדמנות לחגוג על כסף "שקיבלנו במתנה" ולהגשים איזו פנטזיה או שתיים. בעבר כתבתי למה לא כדאי למשוך את כספי הפיצויים ואני ממליצה בחום לחזור ולקרוא למען יהיה זה כטוטפות בין עינינו.

 

מה אם אני עצמאית?

לעצמאיות אין כמובן מעסיק שמפקיד לרכיב הפיצויים והפקדה של עצמאיות לחיסכון פנסיוני מורכבת ככלל מרכיב תגמולים.

יחד עם זאת ממש לאחרונה חל שינוי גם בתחום הזה במסגרת ההסדר החדש של פנסיית חובה לעצמאיים שכולל גם רכיב שנקרא "סיוע במצב אבטלה" והוא הדבר הדומה ביותר לפיצויי פיטורין בקרב השכירים. מעבר לזה, חוק פיצויי פיטורים לא חל על עצמאיים.

אם את רוצה לרענן את זכרונך בכל הנוגע לפנסיית חובה לעצמאיים מוזמנת לקרוא את הפוסט "כל מה שרצית לדעת על פנסיית חובה לעצמאיות".

 

אשמח לשמוע מה חשבת על הפוסט ולהשיב בתגובה לכל שאלה שיש לך בענין כאן למטה או בעמוד הפייסבוק של הבלוג.

בנוסף מוזמנת להצטרף לרשימת הדיוור של הבלוג (עוד קצת למטה תמצאי חלונית להכניס את המייל), ולקבל אלייך למייל כל פוסט חדש שלא רק יעשיר את עולמך אלא יתן לך אט אט את הכלים, הידע והכוח להבין את עולם החיסכון ארוך הטווח ולהיות אישה לגורלך.

אהבתם? אשמח אם תשתפו

רוצה להצטרף אלי?

אני מקווה שנתרמת ואפילו נהנית מהפוסט, ואם את רוצה להמשיך ולקבל עוד פוסטים שלי
וללמוד איך להיות אדונית לגורלך הפיננסי, את מוזמנת להרשם לרשימת הדיוור של הבלוג ולהפוך תוך זמן קצר למומחית בתחום החיסכון הפנסיוני וגם לקבל רעיונות להכנסות נוספות. 

6 תגובות

  1. מל הגב

    עבדתי שנה וחודשיים במשרה חלקית, בערך כל חודש מעל 4 אלף שקל נטו העבודה היא פיזית. ובחודש אפריל עשיתי ניתוח והוא הסתבך . לאחר הניתוח הייתי בחופש מחלה חודש שלם ולאחר שקיבלתי מהרופא לתעסוקה שאסור עליי עבודה פיזית לתקופה של 3 חודשים נאלצתי לסיים לעבוד וקיבלתי מכתב שאני זכאית לפיצויים , שאלתי היא: איך אדע כיצד כספי הפיצויים שלי מחושבים? אם זה לפי המשכורת האחרונה שלי, זה היה גמר חשבון שלי ..מה זה אומר? כמה אקבל בערך ? ואיך הם יחשבו את זה? תודה .

    • הילה בן חנוך לוי הגב

      היי מל,
      קודם כל מאחלת לך בריאות ורפואה שלמה. לא הבנתי מהשאלה שלך, האם את שואלת לגבי פיצויים שהופקדו מידי חודש עבורך לחיסכון פנסיוני כלשהו או פיצויים שהמעסיק משלם לך מכיסו בתום התקופה. בכל מקרה, את צריכה לבדוק את הסכם העבודה שלך כדי לראות מה נקבע שם ואם אין לך את הסכם העבודה, תפני למחלקת משאבי אנוש אצלו ותבקשי לקבל את ההסכם. לפי החוק הם חייבים לתת לך. אם את רוצה עזרה בלהבין מה בדיוק נכתב בהסכם את יכולה להתקשר לארגונים כמו "קו לעובד" וכיו"ב.
      בהצלחה!

  2. שרה שקל הגב

    איזה כיף לקבל תשובה לשאלה שלך עוד לפני ששאלת 🙂
    תודה רבה על מידע מועיל ושימושי. נהנתי מאוד מהכתיבה שלך.

    • הילה בן חנוך לוי הגב

      איזה כיף לקבל תגובה כזאת. תגובות כמו שלך הן מה שנותן לי את המוטיבציה להמשיך ולכתוב! תודה לך.

  3. אלונה הגב

    פוסט מעולה! כתוב ברור ומחכים. תודה ?

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן