הילה-בן-חנוך-לוי

קצת עלי

אני הילה (נעים להכיר) ואת השנים האחרונות אני מבלה בלנהל צוות באחת החברות הגדולות במשק בתחום הפנסיה והגמל ובזמני הנוסף וה(לא)פנוי אני מבלה בלכתוב ולצלם אופנה.

אחרי שנים של תגובות מופתעות וגבות מורמות למשמע תשובתי הארוכה לשאלה: "במה את עוסקת?", החלטתי לתרום את תרומתי הצנועה למאבק בזריקות הבוטוקוס ולרתום את האחד (הכתיבה הקלילה והמהנה שמאפיינת את בלוג האופנה שלי) לטובת השני – עולם הפנסיה שנחשד שלא בצדק כמשעמם, ולצבוע במחי מקלדת את העולם האפור של הפנסיה לורוד מנצנץ עם עדיפות לפייטים

מעוניינת להיות הראשונה שמקבלת עדכונים, הזמנות והטבות? הרשמי:

פוסטים אחרונים

כל מה שרצית לדעת על פנסיית חובה לעצמאיות

מודה שזה לא הפוסט שתכננתי להעלות אבל לאחר הפוסט הקודם, קיבלתי כמה וכמה פניות מעצמאיות שביקשו שאכתוב את הנושא בגלל אי בהירויות רבות בתחום. אז החלטתי להקשיב לדרישת הקהל (כלומר, החברות שלי שביקשו שאכתוב על זה 😉 ולפרוש את התורה כולה ולהראות שהשד (או הלילית במקרה שלנו הקוראות הנשיות 😉 ) לא כל כך נורא.

מה זה אומר "פנסיית חובה"

בדיוק כמו שזה נשמע: תשלומים לפנסיה שאנחנו חייבות להפקיד עבור עצמנו, במטרה לצבור חיסכון שיהפוך בבוא העת לפנסיית זקנה. ענין פנסיית החובה התחיל עוד בשנת 2008 כשניתן צו ההרחבה במשק שקובע פנסיית חובה לכל עובד שכיר וממש ממש לאחרונה, החליט משרד האוצר להחיל את החובה הזו גם על מגזר העצמאיים והחל משנת 2017 כל אחת מאיתנו שהיא עצמאית ומעל גיל 21 נדרשת להפקיד לעצמה הפרשה פנסיונית, ועל אף איך שזה נשמע, אינך צריכה לרוץ לרופא הנשים כדי להבדק, אלא רק לקרוא את הפוסט הזה ;-).

כמה אני צריכה להפקיד

משרד האוצר בנה מנגנון מדורג שכולל הפקדה ששני שליש ממנה מיועדת לרכיב התגמולים ושליש לטובת "רכיב סיוע במצב אבטלה" שהוא בעצם המקבילה להפקדה לרכיב הפיצויים במקרה של עובד שכיר.

גובה ההפקדה מחולק לשתי מדרגות:

חלק ראשון: עד מחצית השכר הממוצע במשק (נכון להיום עומד השכר הממוצע במשק על כ-9,906 ש"ח ומחצית ממנו – 4,953 ש"ח) – 4.45% ובחישוב פשוט: 4,953*4.45% = 220.4 ש"ח לחודש.

חלק שני: מעל מחצית השכר הממוצע במשק ועד לגובה השכר הממוצע במשק (כלומר על החלק שבין 4,953 ש"ח ועד 9,906 ש"ח) – 12.55%.

על החלק שמעל השכר הממוצע במשק (מעל 9,906 ש"ח לחודש), אין חובת הפרשה לפנסיה. יחד עם זאת חשוב לי לציין, כי מי שהתרגלה להכנסות העולות על השכר הממוצע במשק ומפרישה רק בהתאם לשיעורי החובה, לא תתקרב עם הפנסיה החודשית המגיעה מהרכיבים הללו למה שהתרגלה להרוויח בחודש. זה כמובן לא אומר שאת חייבת עכשיו להפריש וולנטרית סכום גבוה יותר לפנסיה (אם כי משרד האוצר ממליץ שכן לעשות זאת), אבל את חייבת לדעת שהסכום הזה לא יספיק וכדאי שיהיו לך עוד נכסים\השקעות\הכנסות\שוגר דדי לגיבוי.

וקצת למספרים, משרד האוצר פרסם באתר שלו טבלת המחשה עבור הכנסה חודשית של 5,000 ש"ח, 7,500 ש"ח ו-10,000 ש"ח אז במקום לטרוח ולהכין אחת כזו בעצמי, קבלו נא את הטבלה שהוכנה על ידם (כי זכויות יוצרים זה לחלשים…) מה שכן, הערכים שצוינו על ידי משרד האוצר היו נכונים לשנת 2017 וכפי שתוכלו לראות הסכומים מעט נמוכים יותר שכן בשנת 2018 עלה השכר הממוצע במשק:

הכנסהעד מחצית 

השכר הממוצע

4.45%

מעל מחצית 

השכר הממוצע

12.55%

סה"כ
הפקדות
לפנסיה
5,000213 ₪29 ₪242 ₪
7,500213 ₪342 ₪555 ₪ 
10,000213 ₪656 ₪869 ₪

 

ניתן לבצע הפקדה פעם בחודש או פעם ברבעון.

אם אתן רוצות להשתעשע בשלל חישובים אתן מוזמנות להיעזר במחשבון הפנסיה שהכין נדב טסלר בפוסט הזה בבלוג שלו "הפנסיוני – להבין את הפנסיה" שהוא בעיני הבלוג הטוב ביותר בתחום, אם כי לא תמצאו שם כותרות בוורוד. רק אומרת ;-).

אילו מכשירי השקעה נכללים ב"פנסיית חובה"

המוצרים הפנסיוניים הנכללים במסגרת החובה הם קרן פנסיה, קופת גמל (לא כולל קופת גמל להשקעה עליה כתבתי כאן) וביטוח מנהלים.

שלא כמו פנסיית חובה לשכירים ששם מחויב המעסיק לבטח את עובדיו במוצר הכולל כיסוי ביטוחי, החובה החלה על העצמאיים אינה מחייבת לבחור במוצר הכולל כיסויים ביטוחיים ולכן מרווח הבחירה גדול יותר ואת יכולה לייעד את החיסכון הזה אך ורק לפנסיה לגיל זקנה, וכך לחסוך לעצמך את עלויות הכיסוי הביטוחי שגובים מידי חודש במוצרים שכן יש בהם כיסוי ביטוחי (כמו קרן פנסיה מקיפה וביטוחי מנהלים).

 מהו "רכיב סיוע במצב אבטלה"?

כפי שציינתי למעלה, בערך שליש מהחיסכון מיועד לרכיב הזה שאמור לשמש כסוג של "כרית ביטחון" לתקופות ללא הכנסות. החוק קובע שורה של תנאים שבהתקיימם, אפשר יהיה למשוך את הסכום שהצטבר ברכיב הזה.

כדי להיות זכאים לכך צריך לחסוך ברציפות לפחות 24 חודשים מתוך 36 החודשים האחרונים.

הסכום ברכיב הזה ישולם כקצבה חודשית במשך 3 חודשים.

איזה הטבות אני מקבלת על ההפרשות לפנסיית חובה

המדינה רוצה לעודד אותנו להשקיע בחיסכון הפנסיוני שלנו ולכן היא מעניקה לנו הטבות מס על ההפקדה, שזה אומר שאנחנו מבצעות את ההפקדה ישירות מהברוטו וכך מקטינות את ההכנסה שעליה מחשבים מס. אם את רוצה לדעת בדיוק כמה את חוסכת בזכות הטבות המס אני מציעה שתשאלי את רואה החשבון שלך או שתתייעצי עם יועץ מס, כי הטבות המס משתנות מאוד מאחת לאחרת.

המדינה נתנה עוד הטבה שמטרתה לפצות עצמאיים בעלי הכנסות קטנות יחסית על החובה לבצע הפרשות לפנסיה על ידי הקטנת תשלום דמי הביטוח הלאומי לעצמאיים.

"ואם ביום שלישי לא בא לי" או במילים אחרות, מה קורה אם אני מחליטה להפר את החובה

המדינה קבעה קנס של 500 ש"ח על היעדר הפרשה על ידי עצמאיים, וכל אחת צריכה לשאול את עצמה האם שווה לה לשלם קנס (שיכול כמובן לחזור על עצמו שוב ושוב) במקום לבצע הפקדות, להנות מתשואה ומהטבות מס. אבל בינינו השאלה האמיתית היא, איך מתכוונים לאכוף את החובה שכן ברור כי אין במדינת ישראל את המשאבים הנדרשים כדי לבדוק האם מאות אלפי העצמאיים ובעיקר הקטנים שבהם, מפרישים או לא. לכחלון הפתרונים…

יש לך שאלות? זה המקום לשאול.

אהבתם? אשמח אם תשתפו

רוצה להצטרף אלי?

אני מקווה שנתרמת ואפילו נהנית מהפוסט, ואם את רוצה להמשיך ולקבל עוד פוסטים שלי
וללמוד איך להיות אדונית לגורלך הפיננסי, את מוזמנת להרשם לרשימת הדיוור של הבלוג ולהפוך תוך זמן קצר למומחית בתחום החיסכון הפנסיוני וגם לקבל רעיונות להכנסות נוספות. 

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן